בוא נגיד ש....
החיים מדברים איתך כל הזמן, הגוף שלך מדבר איתך- כל הזמן מה לעזאזל הם מנסים להגיד לך? לא יודע- אבל הם מנסים לכוון אותך למקום ולחיים בהם טוב לך יותר.
- נכתב על ידי דן לוסטיג
העייפות המתמשכת הזאת? אולי מנסה לדחוף אותך להתחיל משהו חדש ומרגש.
הכאבים האלו? אולי מנסים ללהראות לך- לעצור, להסכים להאט
הדפיקות לב החזקות האלו? תחושת הפחד? אולי מנסים לכוון אותך להתחבר יותר לעצמך, וללא להגדיר את עצמך באמצעות- הכנסה, מעמד או תוצאות.
אולי חוסר הנוחות הזה בבטן בא לתת לך מוטיבציה להפסיק לדחוף פנימה ז׳אנק. אולי המשקל הזה על הלב שלך בא ללמד אותך איך להתחבר לביטחון הפנימי שלך- ולחיות באומץ- לא משנה מה קורה שם בבחוץ.. מה אם היית הופך כל כאב, כל תסמין, כל תקיעות כזאת בגוף, בחיים, במערכות היחסים או בכיס והופך אותה למוטיבציה מוטיבציה להפוך את עצמך, את הנפש שלך ואת החיים שלך ליצירת מופת מותאמת אישית? איך היו נראים החיים שלך אז? מה היה קורה עוד חודש, שלושה, או בעוד שנה מהיום? הכל היה נראה אחרת.
אין דבר שלא קורה לטובתך
יש ציפייה כזאת- ש״כשנפתור את היודין״ כל הבעיה תעבור מהחיים שלך לתמיד. כן, אני אומר את זה הרבה- ובחלק גדול מהמקרים- זה נכון אבל, לפעמים? ריפוי מיידי זה הדבר הכי גרוע שיכול לקרות!
למה? כי אם הבעיה תיפטר- תיעלם המוטיבציה לשינוי מתי לשחרר את ה״יודין״ פותר את הבעיה
באופן מיידי לתמיד?
זה קורה לרוב למי שלוקח אחריות- חי בהתפתחחות ונמצא בתוך מסגרת שמעודדת אותו:
- לשמוע את עצמו- את הקול הפנימי והאמת שלו
- לפעול בהלימה לעצמו.
בגלל זה אני לא ממליץ רק לקחת סשן בודד כדי לפתור בעיה. כי לפעמים- נחוץ יותר.
מה ההמלצה?
אז ההמלצה שלי- לעשות תהליך עמוק– שבו גם מבינים מה היודין- מה השיעור, מטפלים ומשחררים את כל האנרגיה הכלואה הזאת מהגוף- אבל בעיקר- מתחברים ללעצמנו, מרפאים את המקומות בחיים שלנו שדורשים ריפוי וצועדים לעבר חיים מדוייקים, שלווים, ונכונים יותר – בכל הרמות. כן, אני חושב שהחיים הם בדרך- והדרך הזאת מתגמלת… וזאת הסיבה אגב שקורס רפואת על נמשך שישה שבועות ולא ״זבנג וגמרנו״ אני ממוכן ללוות רק את אלו שמוכנים להיות אקטיבים בתהליך הריפוי שלהם, לעשות את השינויים הנחוצים בחיים שלהם כדי לרפא את עצמם. אם זה מדבר אליך- להירשם מכאן