אורות של ריפוי

לפעמים החיים לוקחים אותנו דרך מקומות ותקופות של חושך אני הרגשתי חושך לא מעט פעמים בחיים שלי: כשאבחנו לי קרע ברצועה בברך, שהפסוריאזיס שלי התפשט כמעט לכל הגוף שגיליתי חוב כלכלי מאוד גדול לרשויות המס, כשסיימתי זוגיות כשעוד הייתי מאוהב והרגשתי לבד. הזמנים האלו בהם החושך, הפחדים, הבדידות, חוסר התקוה ואולי אפילו המוות דופקים לך על החלון- וממלאים את החדר בימים האלה כל מה שצריך זה ניצוץ קטן של אמונה ״שהכל הולך להיות בסדר״ גם אם זאת אמונה עיוורת לחלוטין- ולא משנה במה אנחנו מאמינים: אמונה בכוח עליון, או בכוח האישי שלנו, או במזל. אמונה מאפשרת לנו להתמסר לדרך, להינות ממנה ולקבל את המתנות שטמונות בחוויות בחיים האלו ״מספיק נר אחד קטן כדי להאיר חושך גדול״

הניצוץ הקטן הזה יכול לתת ללנו תקוה, להראות ללנו את הצעד הבא ולהפוך גל של דכדוך והתכנסות,

לגל של צמיחה והתפתחות. הפסוריאזיס שלי – לימד אותי על חיבור עם אנשים ואהבה, ואז הוא נעלם. לא הייתי מחליף אותו. הקרע ברצועה – הכניס אותי לשגרת אימונים ובניית שרירים שאני עושה עד היום- והברך?

כמו חדשה. החוב הכלכלי? הביא התנהלות נכונה שייצרה רווחים של המון כסף שנים קדימה. הזוגיות שסיימתי ותקופת הלבד? אפשרו למיטל אהבת חיי ואם ילדיי- להיכנס לחיים שלי.