דף הבית / המגזין לריפוי עצמי / היום בו התעוררתי
למה אתה מחייך כל הזמן?
שאלו אותי מלא פעמים… אני אפילו לא שם לב שאני מחייך ככה… בשנים האחרונות אני אדם מבסוט מטבע: גם בתקופת הבדידות שלי, גם בתקופת החושך הכלכלי שלי, גם בתקופת הקרע בברך מצאתי בתוכי מקור של שמחה, שנתן לי ביטחון ואמונה בדרך שלא משנה מה קורה- הכל טוב או שהכל לטובה. לא, אני לא שמח כל הזמן, אבל רוב הזמן? אני בטוב, והרוב קובע. החוויה הזאת- של השמחה- והאמונה- התחילה מתישהו. ואני רוצה לספר לכם על הרגע הזה: גיל עשרים וקצת, הייתי אחרי הטיול שלי אחרי צבא, למדתי קורסים של טיפול באנרגיה ושמעתי על המונח צ׳י- אנרגיית חיים. ולמדתי להרגיש אותה בידיים שלי.
- נכתב על ידי דן לוסטיג
סיפור
ערב אחד, בעודי שוכב על מיטתי בבית הורי הרגשתי את האנרגיה המגנטית הזאת בין הידיים שלי (תמחאו כף ותזיזו קצת את הידיים אחת מול השניה אולי תצליחו גם להרגיש מגנטיות כזאת בין הידיים) התחלתי לסובב את האנרגיה המגנטית שהרגשתי בצורת כדור בידיים שלי, הסיבוב הזה קיבל תאוצה והתחיל לללהסתובב מהר יותר, חזק יותר, זה התרחב לי מהידיים, והרגשתי את הסיבוב של האנרגיה בכל הגוף שלי- הסיבוב נהייה ממש מהיר וכמו דרך ספירלה מצאתי את עצמי ברגע אחד מאחורי הגוף שלי- ראיתי את הגוף שלי כמו רנטגן ואני מאחורי הגוף שלי רואה את הכל:
ראיתי את החשמל של המחשבות במוח שלי שולחים זרמים בעצבים לכל מיני מקומות בגוף, ראיתי את הדם זורם לי בריאות ובגוף, פליאה מטורפת, פתאום התחלתי לעלות למעלה הרחק מהגוף, ואני מרגיש שאני עולה מעל הרבדים הרגילים של היקום, עובר דרך משהו שמרגיש כמו מים כבדים ומגנטים בצבע כחול מגיע לחלל שחור- מתסכל על המים הכבדים-מגנטים האלו- ומתפעל ממה שאני רואה בעיניי רוחי, אני יודע, זה לא חלום, זה לא בדיוק המציאות כמו שאני רגיל לתפוס אותה, זה מעבר. אני עף על הסיטואציה, עף על עצמי ״איזה רוחני אני יאללה״ חחחח ותוך שניה אחת אני מרגיש את עצמ טס וחוזר בחזרה לגוף שלי, כמו סצנה מסרט, אני פוקח את ההעיניים והנה שוב אני בתוך הגוף שלי- בחדר שלי
הלב שלי פועם בבהתרגשות נוכח החוויהמאז למדתי לצאת מהגוף שלי עוד הרבה פעמים, ולעלות מעל עוד רבדים, חוויתי חוויות רוחניות שהיו יל מאוד משמעותיות אבל החוויה הראשונה הזאת- היתה הפעם הראשונה שחוויתי את עצמי- ואת הגוף שלי כמשהו נפרד. מאותו רקע לא רק הבנתי- אלא ידעתי שאני לא גוף עם נשמה אני נשמה ששוכנת בתוך גוף, נקודת המבט הזאת על החיים שלי נתנה לי את הביטחון- שהכל בסדר, גם אחרי שאנחנו מתים, ראיתי שאנחנו יכולים להתקיים גם ללא הגוף שלנו, זה אחרת, אבל החיים הם לא דבר שבאמת נגמר. זהה נתן פרופורציות לחיים שלי, ואותה חוויה מלווה אותי עד היום, ונותנת לי אושר מאוד גדול.
ומקוה שגם לך זה נותן יותר אמונה ופרספקטיבה, וסיבה לחייך.